גזר דין בתיק ת"פ 11822-03-12

         הרקע

1.      הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום וללא ניהול הוכחות בעבירה של ניסיון למעשה מגונה ו-3 עבירות של מעשה מגונה, באישומים שלהלן:

אישום 1 : ביום 4.3.12 בשעה 10:00, ניגש הנאשם שהוא שכנה של המתלוננת כ' בבית שמש לביתה, ביקש לקבל מספר כפיות קפה, קיבל ויצא מביתה. לאחר מס' דקות שב לביתה, דפק על הדלת וכשהמתלוננת פתחה את הדלת הוא נכנס לביתה, ניסה לחבקה בלא הסכמתה, תפסה בכתפיה ואמר לה " שהוא זקוק לה ורוצה להיות בחברתה". המתלוננת צעקה וניסתה לדחוף את הנאשם, שהרפה רק לאחר שהיא הפעילה כח כדי להוציאו מביתה.

אישום 2 : ביום 21.2.12 בשעה 12:00 נכנס הנאשם למכולת ברחוב הנורית בבית שמש, שם שהתה באותה עת המתלוננת צ'. הנאשם התקרב לצ' מאחור ונצמד אליה כששילם למוכר. הנאשם והמתלוננת התכופפו באותה העת כדי להרים מוצרים שנפלו ממדף בחנות ובעת שהתרוממו נגע הנאשם במפשעה של המתלוננת ללא הסכמתה, לשם גירוי או סיפוק מיני.

אישום 3 : במהלך החודשים 01-02/12 הגיעה ח' מספר פעמים לבית הנאשם כדי לשמור על ילדיו.

באחד מהמועדים במהלך התקופה, נצמד הנאשם אל המתלוננת ח' מאחור, כך שהצמיד את איבר מינו לישבנה והתחכך בה, כן נגע באיבר מינה ומישש את חזה מעל בגדיה, לצורך גירוי וסיפוק מיני המתלוננת צעקה, אמרה לנאשם שלא יגע בה וניסתה להדוף אותו בכח, עד שהצליחה להתחמק מידיו. במועד אחר באותה תקופה, חיבק הנאשם בכח את המתלוננת ח' והמשיך במעשיו גם לאחר שהיא ביקשה ממנו להפסיק.

במעשיו המתוארים לעיל, עשה הנאשם מעשים לשם גירוי או סיפוק מיני באדם בלא הסכמתו.

2.      בהסכמת הצדדים הוגש לביהמ"ש תסקיר שירות המבחן, כן הוגשה הצהרת נפגעת עבירה מטעם המתלוננת באישום מס' 2, שגם העידה ונחקרה נגדית בשלב הראיות העונש.

עדות המתלוננת 2 בשלב העונש:

3.      המתלוננת 2 העידה כי במסגרת עבודתה במוסך המרכזי של חברת 'דף', בטיפול ברכבים ובתביעות, עקב האירוע, היא חוששת להימצא לבדה בחברת גברים. לאחר האירוע היא סבלה פחדים, כתוצאה מכך היא הפסיקה לקבוע פגישות בבתים במסגרת עבודתה הקודמת בתיווך, מחשש לאירוע נוסף, ובהמשך אף הפסיקה עבודה זו, בשל חשדות וחוסר אמון שפיתחה כלפי הסביבה וכלפי גברים, והיא אפילו חושדת בשכנים, חוששת לעלות בלילה לבדה לביתה, שמא יעלה שכן כלשהו אחריה, ולשם כך מתקשרת לבני משפחתה או לחברים שיגיעו כדי ללוותה בבניין לדירתה. כן הבהירה כי אמנם בגיל  9 היא חוותה אירוע של מעשה מגונה קודם שחרוט בה, אך האירוע האחרון שביצע הנאשם, העצים באופן קיצוני את פחדיה מגברים, והיא חוששת אפילו בעבודתה היום להישאר לבד בחדר עם גבר. גם בפן הרומנטי היא סובלת, בשל חוסר האמון הבסיסי שפיתחה כלפי גברים, הנזק הנפשי אצלה מתבטא גם בנדודי שינה וקושי להירדם, וחייה מלווים מאז האירוע במחשבות של פחדים וחשדות כלפי גברים.

טיעוני המאשימה לעונש

4.      הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר הטיעון במס' מעשים מגונים, כשכל העבירות בוצעו על ידו במהלך 3 חודשים. חומרת המעשים עולה מתוכן כתב האישום כלפי נשים שונות כגון ח' באישום 3 שהגיעה כדי לשמור על ילדיו, אך הנאשם ניצל את תמימותה ואת תחושת הביטחון שלה, וביצע בה מעשים מגונים של התחככות מאחור באיבר מין, נגיעה באיבר מינה, מישוש החזה, וחיבוק בכח, כשהמתלוננת מצידה מנסה להדפו ומבקשת שיחדל ממעשיו.

באותה תקופה ביצע הנאשם גם את המעשה המגונה באישום 2 במתלוננת כשהיתה במכולת, ניצל את רצונה לעזור לו להרים דבר מה מהרצפה ונגע במפשעתה, וזאת - בעת שהיה משוחרר בתנאים, אך חרף זאת, חזר לסורו וביצע עוד מעשה מגונה שבאישום 1 בשכנתו, תוך ניצול תמימותה ובטחונה בו כשהגיע לביתה וקיבל ממנה קפה, אך ניסה לחבקה.

5.      אין מדובר במעידה חד פעמית אלא ברצף של מעשים פוגעניים, שהגם שאינם ברף החומרה הגבוה, השפעותיהם חמורות בשל אופי המעשים, פגיעתם בפרטיות ובצנעת הפרט בגופן של הקרבנות, כשהפגיעה המינית כוללת השפלה ופגיעה באוטונומיה של האדם על גופו. הגם שהמתלוננת באישום 2 העידה על הנזק שנגרם רק לה, ורק מטעמה הוגשה הצהרת קרן עבירה, הרי שעפ"י הפסיקה, הנזק  והטראומה הקשים הנגרמים לקרבנות  עבירות המין, אינם טעונים כלל הוכחה, מה עוד שהמתלוננת באישום 2 העידה בפירוש על השפעתו הקשה של האירוע על חייה, שגרם לה לטלטלה עזה וממושכת עד היום.

6.      הגם שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של ביהמ"ש, ואין לו עבר פלילי יש לתת משקל נמוך לפן האישי ולנסיבות חייו, לאור שיקולים מחמירים ביותר המתקיימים לגביו. מתסקיר שירות המבחן עולה כי נשקף ממנו סיכון גבוה לחזור ולפגוע באחרים, והוא אף ביצע את מעשיו כשהוא תחת השפעת אלכוהול, כשיקול לחומרה, שכן הנאשם הכניס עצמו לשכרותו, ביודעו כי הוא עלול להזיק לעצמו, לסביבה, ולחברה. תת תרבות השכרות מביאה לאיבוד שליטה, להסרת גבולות, לפגיעה בערכים החברתיים, ומהווה סכנה לחברה. לפיכך נדרש מסר חברתי בעונש הרתעתי, כמצויין בתסקיר,  שירחיק את הנאשם מהחברה, כל עוד הוא אינו מוכן לטפל בעצמו, ומהווה סכנה אמיתית לחברה. יש גם להביא בחשבון את הקושי בגילוי עבירות אלה בשל הירתעות הקרבנות להתלונן מחמת הבושה ושיקולים נוספים.

7.      אשר על כן עותרת המאשימה כי ביהמ"ש יגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית, מאסר על תנאי מרתיע, ופיצוי כספי ל-3 המתלוננות.

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

8.      עפ"י התסקיר יכולותיו התפקודיות של הנאשם נמוכות, שיפוטו החברתי לקוי וכן מיקוד השליטה, והוא בטיפול פסיכיאטרי משנת 05' ומגלה תובנה חלקית בלבד, שיפוט לקוי, וחוסר הבנה בסיסית של מצבים חברתיים. מגבלותיו  קשות וכך גם  חופש הבחירה שלו. לפיכך המלצת שירות המבחן להטיל ענישה הרתעתית ומוחשית, מעידה על העדר קשר בין חוסר יכולת להבין מה הוא עושה לבין ההרתעה. לפיכך יש להביא בשיקולי הענישה את הפגם בבחירה החופשית של הנאשם, בהבדל מאחריותו של הנאשם למעשיו.

9.      תצהיר הנפגעת ועדות המתלוננת באישום 2 בעייתיים, שכן חלק מהקושי שלה עם גברים נובע מאירוע מיני קודם שחוותה, ולכן אין להשליך את כל הנזק על הנאשם.